ליקוטי מוהר"ן
וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיךְ לְצַיֵּר וְלַחֲקֹק מִתְּחִלָּה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה הַכְּלִי, כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי.
כתונת פסים
הגם דלפי פשוטו גם כן אתי שפיר, כי לא סגי בפיך לחוד, פן יבא להתפאר בתורת פיו, וכבר דרשו בש"ס (עי' עירובין נה.) לא בשמים היא, בגסי הרוח וכו', לכך אמר ובלבבך - כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמ"א טז, ז), שלא יעשום עטרה להתנשא בהם וכו'. ועדיין לא נגמר תכלית הכוונה כי אם לעשותם, וכמ"ש בש"ס דברכות (יז.) ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם וכו'. וגם י"ל לעשותו, שיהי' חפץ לעשות כל המצות גם שלא אפשר, מכל מקום חשב לעשות ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה (עי' ברכות ו.), וז"ש (תהלים א, ב) בתורת ה' חפצו וגו', עיין מזה במקום אחר.
ישמח משה
עוד י"ל על דרך יהב חכמה לחכימין (דניאל ב כא), כי מי שמשתדל על שכלו שבכח להוציאו אל הפועל, נתחבר אליו שכל אלקי, וק"ל. ועל פי שפירש בעקידה כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א' טז ז). עוד י"ל על פי החרדים בפרק ג', נמצא מי שאור התכלת על ראשו, ודאי דנשמתא לא אעדי מיניה, והבן.